דמאר דרוזן מייצר נקודות

דמאר דרוזן סיים רצף של 13 בהם עבר את ה-20 נקודות ב-50% מהשדה לפחות בכל משחק, הרצף הארוך ביותר לגארד בהיסטורית ה-NBA, עם 20 נקודות, 9 ריבאונדים ו-9 אסיסטים ב-7 מ-16 מהשדה נגד ההיט. ב-14 המשחקים האלה למרקוס אולדריג' זורק 4.6 שלשות למשחק. זה אחד האספקטים החשובים בקליעה של אולדריג' – הוא מרווח את המגרש ודרוזן מנצל את זה בשביל לייצר נקודות בלי הפרש בכמות הדקות (34.2 ב-27 הראשונים לעומת 33.9 בריצה הנוכחית). הטבלה לא משקרת:

*לא כולל את המשחק נגד מיאמי.

בתקופה הזאת הספרס קולעים ב-55.8% אפקטיבי, הנתון הכי טוב אחרי ממפיס ויוטה. ההגנה שלהם חלשה אמנם, אבל כשההתקפה מתבססת על חדירות של דרוזן ויכולת המסירה שלו לשאר (6.1 אסיסטים על 2.2 איבודים) הם מסוכנים מאוד. יצירת המהלכים של דרוזן היא משהו שלא מדברים עליו מספיק וחבל – הוא אחד המוסרים היעילים והטובים בליגה מאז שאולדריג' התחיל לזרוק. ב-13 המשחקים האלה, שוב לא כולל המשחק נגד מיאמי, הוא עם 2.86 נקודות לכל אסיסט – יחס נפלא שמראה את התרומה שלו במציאת קלעים לשלשות פתוחות. ראוי לקרדיט.

הכדורסל של ס"א עדיין לא שם. ניצחו 7 מה-14 כשההתקפה אמנם אדירה אבל ההגנה חלשה במיוחד. אין לסן אנטוניו אף שחקן שיכול לקלוע ולשמור ברמה גבוהה, והשילוב של גארדים כמו דריק וויט או דיונטה מארי ליד דרוזן לא תורם יותר מדי באף צד של המגרש. האופציה האחרת היא ברין פורבס, שומר חלש, ונראה שהסגל שלהם לא בנוי סביב דרוזן. לכן הם עדיין לא באנקר במקום השמיני בפלייאוף, אבל לא הייתי מהמר נגדם.

חמישיות חצי העונה

ראשונה: ג'יימס הארדן, לוקה דונצ'יץ', לברון ג'יימס, יאניס אנטדקומפו, ניקולה יוקיץ'.

שלושת הראשונים באנקר במירוץ לאמ.וי.פי. הדילמה בין לברון לדיוויס מעניינת, אבל ההשפעה של לברון על הלייקרס חיובית בהרבה מזאת של דיוויס ולכן הוא נכנס – הפער בהשפעה על ההתקפה גדול מהפער בהשפעה של כל אחד מהם על ההגנה, נוסף על כך שדיוויס פספס כמה משחקים. יוקיץ' הסנטר של הקבוצה עם המאזן השלישי הכי טוב בליגה ואחרי פתיחת עונה מנומנמת משחק כמו MVP.

שנייה: ג'ימי באטלר, דונובן מיטשל, קוואי לנארד, אנטוני דיוויס, דומנטאס סאבוניס.

מיטשל נהדר מאז הפציעה הראשונה של מייק קונלי כששיחק כמוביל כדור והוביל את יוטה לקרב על יתרון הביתיות אחרי פתיחת עונה איטית (אמנם מול יריבות חלשות יותר). באטלר זורק פחות מכל שנה אחרת אבל עם כדורסל קבוצתי ומגוון מוביל קבוצה שלא זוכה למספיק קרדיט, דיוויס כמעט נכנס לראשונה. התלבטתי בין קוואי לסיאקם אבל קוואי שיחק קצת יותר ונותן עונה נהדרת עם שיאי קריירה בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים וניסיונות זריקה מהשדה ומהשלוש. סאבוניס, גובר ואמביד היו התלבטות לא קלה אבל החלטתי להפתיע ולהכניס דווקא את סאבוניס – השחקן המרכזי של אינדיאנה שרחוקה משחק, נכון לעת כתיבת שורות אלה, מהמקום השלישי עם משחק פוסט טוב ויכולת מסירה נהדרת. אם היה משחק בשוק גדול יותר היה קונצזוס באחת מחמישיות העונה. אצלי הוא בשנייה.

שלישית: כריס פול, קמבה ווקר, פסקל סיאקם, באם אדביו, ג'ואל אמביד.

התלבטתי בין פול לאלכסנדר ושרודר. פול השחקן השלם ביותר של הת'אנדר, כשהוא קולע פחות מהשאר אבל עושה הכל היטב מסביב. אחרי השנים ביוסטון אנחנו רואים אותו מקבל קבוצה משלו פעם נוספת וגם בגיל 34 הוא אחד הרכזים השלמים ביותר בליגה. קמבה השחקן המרכזי של בוסטון טובה מאוד שראויה ליצוג כאן כשהוא שחקן חשוב יותר מג'יילן בראון ויותר מדוייק מג'ייסון טייטום. סיאקם מוביל את הראפטורס למקום גבוה במזרח ומשחק ככוכב עבורם. גרסה יותר מוקדמת של הטקסט הכניסה את ג'ורג' במקום סיאקם. טעות סופר.

התלבטתי מאוד בין ג'ואל אמביד לרודי גובר. אמביד נכנס בזכות ההתקפה הטובה יותר והמאזן העדיף של פילדלפיה נגד קבוצות טובות (10 מ-21 לעומת 5 מ-14 של יוטה). היו לו מעט משחקי על ונראה שהוא דורך במקום, אבל קשה למצוא מישהו שיטען שהוא לא אחד משלושת הסנטרים הטובים בליגה. בהחלט ראוי למקום. באם אדביו, יקיר המערכת, עושה הכל נכון בשני צדדי המגרש ויכול להיות השחקן המשתפר של העונה. פרנצ'ייז פלייר של מיאמי לא פחות מבאטלר.

חמישיות ההגנה

ראשונה: בן סימונס, מרקוס סמארט, יאניס אנטדקומפו, אנטוני דיוויס, רודי גובר

כל אחד מהם עוגן של קבוצת הגנה טובה מאוד. סימונס חלק מחמישיית הגנה קטלנית כשהוא עושה עבודה נהדרת נגד סופר-סטארים בכל משחק. סמארט שומר על שחקנים בכל הגדלים והצורות העונה ומצליח לחפות על העדר גבוה דומיננטי עבור הסלטיקס, יאניס השחקן המרכזי בקבוצת ההגנה הטובה בליגה כשהוא משמעותי בהגנת הטבעת שמחזיקה את מילווקי. גובר עדיין המרכזי בהגנה הנפלאה של הג'אז ודיוויס מחזיק הגנה טובה מאוד בלייקרס. חושב שזאת חמישייה שהיא פחות או יותר קונצזוס.

שנייה: פטריק בברלי, פרד ואן וליט, פול מילסאפ, באם אדביו, סטיבן אדאמס.

שקלתי להכניס את קריס דאן, אבל שחקן שלא עושה פלייאוף לא צריך להכנס לחמישיית הגנה כלשהי (קבוצה שלא עשתה פלייאוף נכשלה בעונה הסדירה, שכל מטרתה היא להגיע לפלייאוף). במקומו נכנסו שני שחקנים מרכזיים בהגנה של קבוצות טובות מאוד, כש-FVV שומר על כוכבי היריבות והשנה גם עם שתי חטיפות למשחק. טורונטו מנסה סטים כמעט ניסיוניים בהגנה כדי לעצור את כוכבי היריבות והורסטיליות של ואן וליט חשובה לכך.

מילסאפ שחקן ההגנה הטוב ביותר בדנבר, שניצחה בתחילת העונה הרבה בזכות הגנה נהדרת שנחלשה משמעותית עכשיו כשהוא לא משחק. אדביו האיש המרכזי בהגנה של מיאמי עם היכולת הגבוהה שלו בשמירה על שלשות ובצבע וסטיבן אדאמס, במיוחד השנה עם דניאלו גלינארי והרכב שכולל כמה שחקנים נמוכים לעמדתם בכל רגע נתון, חשוב בכל הקשור להגנה על הטבעת ומחזיק את הקבוצה בצד הזה.